דלג לתוכן הראשי

רשומות

رد مركز جبعات حبيبة على عملية الأقصي

تستنكر جبعات حبيبة، مركز المجتمع المشترك في إسرائيل، بشدة الاعتداء الذي وقع في القدس يوم الجمعة الأخيرة والذي أدى إلى مقتل شرطيين إسرائيليين من قبل مواطنين إسرائيليين. فهذا ليس نهجنا! ليس ثمة مكان أو مبرر لهذه العملية في أي سياق كان. فهذا اعتداء خطير على قدسية المكان وتقويض لجهود بناء المجتمع المشترك والمتساوي في إسرائيل. كما ندين بشدة إغلاق المسجد الأقصى ومنع المصلين من دخول الحرم، ونستنكر الاعتداءات المتواصلة على الحرم والمصلين وتقييد حرية العبادة. نحن نرحب بإدانة العملية من قبل القيادات العربية، ونتوجه إلى الهيئات الحكومية وجميع المواطنين بعدم الانجرار وراء المتطرفين من الجانبين الذين يسعون إلى الحاق الضرر بنسيج المجتمع الحساس وزرع الانقسام والخوف بين مركباته.
تعازينا للعائلات الثكلى. ينيف سغي محمد دراوشة رياض كبها سامر عثامنة



פוסטים אחרונים

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

היום הוא יום הנכבה اليوم هو يوم النكبة.

יום הנכבה - "האסון" - הוא היום בו מציין העם הפלסטיני את הטרגדיה שפקדה אותו ב- 1948, כאשר בין 700,000 ל-1,000,000 פלסטינים הפכו לפליטים בגדה המערבית, רצועת עזה, מדינות ערב ומקומות אחרים בעולם, ורבים אחרים הפכו ל"פליטי פנים" עקורים מביתם שמצאו בית אחר בישראל.הנכבה היא פצע פתוח, שורף ומכאיב בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. לעשרים אחוז מאזרחי הארץ שלנו, ישראל, יום הנכבה מסמל את הטראומה הלאומית של גירוש וחורבן והטראומה האישית והמשפחתית של אובדן קרובי משפחה, בית, אדמה, עץ ופרח. אובדן שמלווה את משפחתם ועמם מאז 48. על מנת שנצליח לקיים כאן חיים משותפים עלינו לאחות את הקרעים ולהכיל את הזהויות השונות.  בשביל שיהיה לנו עתיד של שלום עלינו בהווה לבנות בסיס של חברה משותפת שנשען על הכרה, שוויון, אמון כנות ורצון טוב לקבל אחד את השני ואת הפגיעות שאנחנו פוגעים אחד בשני. בשני הצדדים קיים צורך לבטא את הכאב, הפחד והכעסים ולקבל הכרה לתחושת הפגיעה. אפשר לעשות זאת מבלי להטיל אשמה על האחר, פשוט להכיר ולקחת אחריות אישית וקולקטיבית. ולכן כל כך חשוב להפסיק את הניסיון הממסדי בישראל להתעלם מהנכבה.  ככו…

69 שנה למדינת ישראל

מחר בערב המוני ישראל יחגגו את יום העצמאות. עם ישראל בהמוניו ייצא למוקדי החגיגות אבל לא כול אזרחי ישראל יחגגו. המיעוט הלאומי של אזרחי ישראל הערבים עדיין אינו שותף לחגיגת המדינה. ולא שהם אינם מרגישים שותפים ושייכים למדינה, נהפוך הוא. סקר שהתפרסם היום על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיהואוניברסיטת תל אביב* מראה ש51 אחוז מאזרחי ישראל הערבים גאים להיות ישראלים. 66 אחוז מאזרחי ישראל הערבים מעריכים את מצבה של המדינה כטוב עד טוב מאוד. 58 אחוז מאזרחי ישראל הערבים מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה. 61 אחוז אופטימיים ביחס לעתיד המדינה. מה המשמעות של כל הנתונים האלה ? האם זה עולה בקנה אחד עם הקיטוב הפוליטי , החוקים שמוצעים בכנסת לפגיעה בחברה הערבית ו"הערבים נוהרים לקלפיות" ?   לתפיסתי הסקר הזה מוכיח את מה שאנחנו בגבעת חביבה טוענים: יש בישראל רצון ואינטרס נרחב בחברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים בישראל. אזרחי ישראל הערבים הם לא גיס חמישי ולא סכנה למדינה. הם אזרחים שלמרות היותם מופלים לרעה במדינה שואפים להשתייך, להזדהות ולהשפיע על המדינה . למרות הקונפליקט המובנה בין לאומיותם הפלסטינית לאזרחותם…

רק מסגרת פוליטית משלבת תשבור את הפרדיגמות הישנות

ישראל זקוקה לשותפות פוליטית חדשה, שתורכב מיהודים וערבים, דתיים וחילונים, ותיקים וחדשים הרוצים בשינוי יכולה להציל את השמאל והמדינה יניב שגיא



אלפי בני אדם צעדו בתחילת החודש בתל אביב בהפגנה יהודית־ערבית, שכמוה לא נראתה זה שנים. זה היה מפגן של עוצמה, שנתן ביטוי לקולות המתגברים בשטח, הקוראים ליצירת שותפות פוליטית יהודית־ערבית שוויונית, מהסוג שאין כיום. לצערי, יש במדינה רק מחנה אחד - הימין - עם חזון ברור, שהצליח להתמקם בכל מוקדי הכוח של המדינה ולנווט אותה אל דרכו. חזונו אינו מקובל על רבים מאזרחי ישראל, שמבינים את מחיר הדמים שלו ואת תג המחיר המוסרי והכלכלי שבא איתו, אבל בכל זאת מצביעים למען הכוחות הפוליטיים שמקיימים אותו, כי הוא החזון היחיד והברור שכאילו מתכתב עם המציאות.
אל מול חזון האימים הזה קיימת רפיסות מוחלטת של מחנה השמאל. אין חזון, אין תוכנית, אין יכולת לחבר ציבור, אין יכולת להשתלב במוקדי ההשפעה. במקום להציב אלטרנטיבה, מנסות יש עתיד והמחנה הציוני להיות "ליכוד־לייט": לפעול בתוך מתווה הימין, להמשיך את הכיבוש, להמשיך את הכלכלה הדורסנית, אבל בקצת פחות בוטות. משמאל ל"מרכז"…

בעקבות הריסת בתים בקלנסווה

לכבוד: מר עבד אלבאסט סלאמה,            ראש עירית קלנסאוה
אנו בגבעת חביבה מוחים ומגנים את הריסת הבתים בישובך בפרט ובישובים הערבים בכלל.  אין ספק שהמדיניות הנוכחית של הממשלה והעומד בראשה מובילה להרס מרקם היחסים שנבנה בארץ. אנו פונים למשרד הפנים ולממשלה להשלים את תוכניות המתאר והרחבת שטחי השיפוט של היישובים הערבים ומחזקים את ידי תושבי קלנסאוה וראש העיר במאבקם זה. 
בכבוד רב, יניב שגיא, מנכ"ל  מוחמד דראושה, מנהל תחום תכנון, שוויון וחיים משותפים  ריאד כבהא, מנהל המרכז היהודי ערבי לשלום

כיכר רבין

ככה נראתה כיכר רבין המלאה אתמול בערב. בשנה ה-21 לרצח הפוליטי של ראש ממשלת ישראל סוף סוף הרצח הזה מקבל את העיסוק הציבורי שהוא צריך לקבל. לא עוד "פסטירבין" של אחדות לאומית מזויפת שבנויה על השתקת המשמעות הפוליטית העצומה והאיומה של הרצח. מעכשיו יש חלוקה נכונה של שלושה מרכיבים שילוו את זיכרון הרצח : המדינה תהיה אחראית על טקסי זיכרון ממלכתיים בכנסת ובהר הרצל, תנועות הנוער יהיו אחראיות על שיח משותף בניסיון לחזק את היכולת של המדינה שלנו להכיל שונות ולשמור על הדמוקרטיה. והמחנה הפוליטי שהובל על ידי רבין בניסיון להביא שלום, לסיים את הכיבוש, להביא לצדק חברתי ולהבטיח את הדמוקרטיה, המחנה הזה ייצא לכיכר רבין ויזכיר לעצמו ולציבור על מה נרצח רבין ואת מחויבותו להפסיק להתחפש לימין מתון או מרכז מדומה על מנת לקבל תמיכה. לרבין ראש הממשלה הייתה דרך ברורה ועל זה הוא נרצח. הוא, מר בטחון, הבין שלא יהיה לישראל בטחון ללא שלום. הוא הבין שיש דרך לעשות שלום והיה מוכן לצעוד את הדרך הזאת. הוא נרצח כי היה כאן ציבור גדול שהיה מוכן לעשות הכול על מנת למנוע את חזון השלום. את חלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים. ציב…